שביל קטן יוצא מתוכי
למה אתה רוצה אותי?
אני דוחה אותך
ואתה נלחם
נלחם, על מה שלא קיים
שביל קטן יוצא מתוכי
ללא שום כוונה
אני לא רוצה אותך
אתה ממשיך
אתה נלחם
נלחם, על מה שלא קיים!
[ליצירה]
אמממ...
את מתכוונת לכותרת?
אולי את צודקת אבל הכוונה היא יותר שכאילו "הרגשתי מועקה שהוא לא רצה אותי ועכשיו זה מין אבן ירדה מהלב כאילו המועקה ירדה הוא כן רוצה אותי ובגלל זה , זה הקלה.."
[ליצירה]
האמת ש..
אם לנפץ לך אשליות טיפה זה מדובר בבילבול בין 2 אנשים שנימצאים בראש כל אחד והתכונות שלו ובסוף זה לא ברור את מי אני אוהבת ובמי אני מאוהבת....
[ליצירה]
....
אני רוצה להגיד שהייתי בלפחות 3 טקסי שואה ביומיים האחרונים ופשוט כולם היו ביזיון ממש מוםע מחזמר על הבמה אשכרה "כוכב נולד" אחרי הטקס האנשים היו עסוקים בלהגיד "יהה איזה יופי איך הם שילבו את האורות והמוסיקה (שהייתה קצבית!) והעשן....
פשוט שישימו די ג'י על הבמה וזהו...
אני וחבריי יצאנו בהרגשה של "זה היה טקס יום השואה נכון? , איפה הזיקוקים? , מחלקים עכשיו קרטיבים?"
זה היה פשוט ביזיון ...
לפחות אני רואה שיש אנשים שכמוני כועסים על זה שעושים צחוק מיום השואה והופכים אותו לפסטיבל וצוחקים בצפירה אומנם מועטים אבל יש... אני מקווה שהאנשים האלו יתרבו.... אחרת דבר כזה יחזור בקלות לקרות...