[ליצירה]
אני רואה ששיתפת בני אדם בהגיגים שלך
או לפחות ניסית לשתף
השתמשת בשפה יומיומית אבל אם חושבים על זה רואים שהשפה היומיומית שלנו נועדה בשביל חיי חברה תקינים. בשביל התועלת של הגוף של המדינה של הנפש וכן כלל מסגרות האדם.
זו שפה שמטרתה לא בה אלא במשהו שיבוא ממנה.
עם זאת קיימת שפה שמשמעותה בה
ואין מה לעשות איתה אלא להזדהות
היא לא באה לגרום לך להרגיש טוב
או לרגש ולהפעים אותך או להדהים ולרתק
אלא רק למסור את עצמה עירומה כמו שהיא.
זו שפת השירה
זו השפה שבה אנחנו מרגישים והשפה שאותה אנחנו מנסים לתרגם לחיי היומיום.
אין לה מילים אלא רק כיוון אז אם תרצי באמת להיכנס לנבכי התודעה הפשוטה ולמצוא את האמת אולי כדאי שתנסי למצוא את הרעיונות שלך דרכה דווקא ולא דרך מונולוג
