[ליצירה]
לדעתי, סיווג היצירה הזו צריך להיות "ציטוט", עקב הערך הלא רב מדי שיש לעבודת התרגום - אני מניח שכל אחד עם מלון אוקספורד יכול לתרגם שיר כזה (אני לא יכול לקבוע בוודאות, כיון שלא ראיתי את המקור).
דבר שני, כל טקסט חייב להיות מפוסק, כולל שירה (חוץ ממקרים יוצאי דופן). זה גם עוזר להבין את הכתוב.
[ליצירה]
הגהה דחופה - 770!!! (לא 707!!!)
אז מה, זכית להכיר את הרבי פנים אל פנים? אני בהחלט מקנאת בך. אני בין אלה שלא זכו...
שתי הערות:
לגבי המבנה - תקצר קצת (הרבה). אם אתה רוצה שאנשים יקראו, זאת אומרת. אם תשים לב, יש ביטויים רבים שחוזרים על עצמם, ויותר מפעם אחת...
ולגבי התוכן - הרבי לא "עזב", לא אותך ולא אף אחד. ככתוב בזוהר הקדוש, שצדיק אחרי פטירתו "אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" - נמצא בכל העולמות (כולל העוה"ז הגשמי), נמצא במובן של מלווה, משפיע וכו' - יותר מבחייו. בגלל זה יום ההילולא של צדיק הוא יום של שמחה. ואתה עדיין יכול לקבל הדרכה וכו' דרך ה"אגרות קודש". ולהתקשר לרבי ע"י לימוד שיחותיו הקדושות, קיום הוראותיו והליכה בדרכיו. אף אחד לא "עזב"!!!
[ליצירה]
חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור.
ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים).
[ליצירה]
חבר שלי שאלני פעם : "מה עובר בראש לחב"דניקים האלה ?"
השיר בהחלט שופך אור על סוגיה זו
מאד קשה לאבד אדם יקר אך צריך להתגבר
אולי גם חבל לבנות את כל חייך סביב אדם אחד ( "ארור הגבר אשר יבטח באדם")
אך לפחות אני רואה שהכותב השלים אם מציאות הסתלקותו של הרבי שלא כמו רבים מחבריו