בלילה שחור, כהה מתמיד, גליתי לעצמי הכל.
כל שהסתרתי, כל ששמרתי, כל שלא העזתי לשאול.
בלילה ההוא לחשתי בלאט כל האמת באזניי.
כל שידעתי מקודם, עת שעמעמו במזיד מחשבותיי.
כן, בלילה שחור העזתי, כי הבטיח הכל לכסות.
בין גוונין הכהים לי סיפרתי, והם שמרו מלהראות.
והיה זה קשה להביט בעיניים לאמת כה מכאיבה,
ולמרות שלא רואים טוב בחושך, בהירותה את עיני שרפה.
וכשהגיע הבוקר ואיים באורו להבליטה ולהדגישה,
עיגלתי פינות, מחקתי עובדות, שוב לא הייתי לעצמי נאמנה.
תגובות