הדף האחרון. חלק א'. שלום. יהי רצון, שבעזרת ה' עוד נפגש בצורות אחרות במצבים שונים כשאהיה עוד הרבה יותר טוב כש, לך, אהיה ראוי. --- זו מן הרגשה שכזו מעקצצת באצבעות -כמו חשמל סטטאי שכזה מושך אותן אל העט אל המקלדת. זו מן הרגשה שכזו של ריק, של כלום ואז, אור פתאומי. פנימי. -כמו ברק ביום בהיר שכזה הוא יבוא. זו מן הרגשה שכזו שהכל מתחבר מתגלה רוצה החוצה לפרוץ -כמו הר געש מתפרץ שכזה לֵבֵּתוֹ תמלא את הדף. את הקובץ. זו מן הרגשה נהדרת שכזו! של שמחה קופצת, של אושר מוקסם. -הרגשות של יוצר.- -הרגשות של יצירה.- -כמו יער בסתיו כמו שדה באביב טבע שכזה. טבעי שכזה. רוצה להכל לתת. להכל. האצבעות נמשכות את העט אוחזות התחושה מחשמלת. וההרגשה פורצת! נהדרת מלבבת מאושרת. -הרגשות של יצירה.- מדהימות. אך הדף, נשאר ריק. העט מעליו מרחפת, -כמו ענן עב שכזה רק שלא תוריד מטר. המילים לא יטפטפו. שכמו שהעט לא תכתוב הקובץ לא ישמר. כי הכל נשאר בפנים. איפה שהוא מוגן ממגע של זר. כן! וההרגשה פורצת!! ...מתפוצצת. מייסרת... ...אימתנית... כואבת בפגיעת הברק. שורפת באש הלבה. באש הלב. לב שהתחשמל. שהתחשל. לב שמחפש תשובה. -הרגשות של יוצר.- שישי בשבת, פסח שני, י"ד באייר. שלושים לעומר, ה'תשס"ג לפ"ג.