מילותיך הסתננו חרש כגנבים נסתרים דרך מחילות שמובילות לחדרי הלבבות. הן מקננות בתוכי בתוכי אין שקט. כקול המיית הקונכיה שם רק שמוע מרדת החשכה ועד כלות כל היממה וחוזר חלילה מלחששות... משננות אהבה נכנסת איתן בדין ודברים משמח נפשות תורת הגעגוע