יקירי האהוב, נעבור את זה! פעם, ברגע של חולשה, אמרתי לעצמי: אנחנו הגברים מושלמים, חוץ מדבר אחד - חולשתנו האובססיבית לנשים.
אבל ברגעים היותר מפוקחים שלי אני יודע שאנחנו לא מושלמים, ויום אחד אנחנו נשתולל מאושר על חוסר השלמות, שבזכותו נגיע לדבר הכי מתוק, נשגב וקדוש בעולם.
[ליצירה]
אחים לצרה
יקירי האהוב, נעבור את זה! פעם, ברגע של חולשה, אמרתי לעצמי: אנחנו הגברים מושלמים, חוץ מדבר אחד - חולשתנו האובססיבית לנשים.
אבל ברגעים היותר מפוקחים שלי אני יודע שאנחנו לא מושלמים, ויום אחד אנחנו נשתולל מאושר על חוסר השלמות, שבזכותו נגיע לדבר הכי מתוק, נשגב וקדוש בעולם.
[ליצירה]
אממ..
חשבתי שזה די מובן.
אלפא כמעט קלעה לכוונתי, אבל על הדרך ההפוכה : כשאתה מאוהב, אתה מעדיף שלא לשים לב לאמת. אם תשים לב לאמת, אתה עלול להסתנוור ולסגת.
אם רוצים לאהוב בלי להטיל פקפוק ברגש, אתה צריך - או להתעלם קצת מהאמת, או להסתכל לאמת בעיניים, להסתנוור, ובכל זאת להמשיך לאהוב, עם העוורון.
בכל אופן, אדם בררן ולמוד ניסיון כואב כמוני שמצד אחד רוצה להתעקש ולאהוב, ומצד שני לא מסוגל להיות מרוצה ושלם עד הסוף משום דבר, חוץ מ'הדבר האמיתי' (שלא ממש קיים), לא יכול לאהוב בלי לעשות את עצמו קצת עוור.
אז אולי כדאי היה שאתקן: "מה הפלא שאהבה אצלי היא עוורת".....
תגובות