ויקח אבי את כל זכרונותי, יקבור אותם עמוק. כשאעזוב יזכור שהלכתי וכשאחזור יבכה בצער. הגאולה דומיננטית רק בסרטים, כמו גשם ביום אביבי מבורך. מזמרת תפילות לפרידה, בדרך היחידה שיודעת. בשפתים חיוורות מול מבטך הזועף. תהייה מעמיסה על לבי, מי אני? מי אנוכי? התחקוק על קברי מילות קודש, רחוקים מכל מה שאני? בבושה אשכב בתוך אדמתך, מזון לתולעים יהווה בשרי. השמים מדממים למען פגרים עזובים, נשמות צדיקים מרקדות. מי אלוהי אדונך?