מעל המציאות הישראלית
המתפרקת, המתפוררת
ליחידים
ישנו חדר חשוך
שהקו הדק הזה בין הטוב והרע
מתמוסס.
עכשיו זה רק אני ואתה
עושים אהבה
באפלה.
נועלים את הדלת בפראות
אין מקום למילים.
המציאות הישראלית
מתחננת
לעיצוב היהודי החדש שיש לו מקום,
חייבים אנשים שיאבקו
למלא את שבלונת הישראליות הריקה
במשמעות!
ואנחנו
מעליה
בחדר חשוך
שהקו הדק הזה בין הרע והטוב
מתמוסס...
והוא טומן בחובו
את ההווה במלא עוצמתו
את הזמן הכדורי
המתנקז אצלנו
בתוכי...
בתוכנו
העבר נשכח
וכך גם העתיד
יש רק אני ואתה- עכשיו
שפה אל
שפה,
גוף
בגוף,
הוויה
בהוויה,
אוויר רווי בזיעה,
יד נוגעת
בבשר אחר,
זה רק אני ואתה
מתבוננים
זה בעיני זאת
והעיניים מתנשקות
ובכי נמהל בבכי.
מצעינו עשויים
בסיבי כתבות היום-
השמיכה מתקמטת,
אנשים מתקמטים לנו
בין הרגליים,
שיעור האבטלה נתקע
בשערי,
וקו העוני מודבק על
חזך
אני קוראת... קורעת אותו
ממך,
נצמדת,
אתה מלטף את שערי
והוא
מתרברב באצבעותייך.
זה רק אני ואתה
עושים אהבה
עכשיו
אני רוצה
להיות שם...
תגובות