לך דודתי
תודה.
על חדוות זאטוטים שהענקת לי
שגידלתני כביתך שאהבתני כלבבך
לא ידעתי איך אשיב לך
לא ידעתי אם אוכל
אין מוחי זוכר את דמותך וקולך
אולם לבבי מכירך ויודע לרוב
לא זוכר בעצמו חיוכי התמונות
אך מרגיש כמחנק חסרונך הנמוג
לך דודתי שלא נותרת בינינו עוד
לך דודתי שלא הותרת בי זיכרון
את שחדלת בדמי ימיך באין עונה מדוע
את שידעת ייסורי זיכוך שלא יתוארו
את היושבת במרום עם זוכי האור הזרוע
את........ שלנצח יהיה זכרך ברוך
תודה.
כ"ב אדר תשס"ו
נכתב לאחר כ"א שנים של .........זיכרון.
תגובות