מיתוך פער לא מוגדר של פצע מדמם וחיוכים מישו כתב "המוות מוחה את הרטט בשפתיים" ואז הפסקתי לחשוב כי מה אני פשוט המשכתי לקרוא. אני רציתי דממה רציתי שום דבר ריק ולא מצאתי כי אין אולי יש לאחרים אני הופך לגנב כשאני מחליק את היד לוך המעיל שלך, לתוך התיק, ומחפש, אני הופך שקרן אני הופך נבזה מכל, נבל

זה מה שיש