יושבת בחדרי ובוכה..על זה שאני לאא מבינה אותך..

על זה שהחיים האלה כלכך מסובכים שממש קשה לי להישאר בחיים..

מנסה להבין את מהותי בעולם אך אינני מצליחה

מנסה אבל לא יכולה...

כל החיים נהפכו לחידה..ואני בעולם יחידה..

לבדי ואף אחד לא לידי..

מנסה ומחפשת אך את האושר והאמת לא תופסת..

שונאת את העולם הזה לא רוצה להישאר בו..

רוצה ללכת למקום טוב יותר בו אני

איהיה מאושרת ולא מודאגת..

מקום שבו האושר הוא דבר ברור מאליו

ושהתקוה היא מקור החיים של כל אחד..

בקיצור מקום טוב יותר בקיצור מקום אחר..

והעיקר לא פה..