הוֹי נְשָׁמָה עַד מַה אֻמְלָלָה אַתְּ,

הֵן רַק רֹעַ וּמָדוֹן יָדַעְתְּ

וִימֵי הָאֹשֶׁר מְעַטִּים הָיוּ.

בְּאוֹר יוֹם עֲצוּבָה וְתוֹהָה הָיִית

וּבַלֵּילוֹת רְגוּעָה וּשְׁלֵוָה.

הָאֹשֶׁר וְהַשִּׂמְחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים,

הַתִּקְוָה וְהַחֲלוֹם הִנָּם לָאֹרֶךְ יָמִים.

הַגַּאֲוָה וְהַיְּהִירוּת הֵם הַהֶפֶךְ מֵהַצְּנִיעוּת.

הַצְּבִיעוּת וְהַתַּאֲוָה פּוֹגְעִים בַּנְּשָׁמָה.

לָכֵן אָדָם, חֲשֹׁב עַל צְעָדֶיךָ הַיּוֹם,

וּבָדוּק אֶת דְּרָכֶיךָ מָחָר.

כִּי מַהוּ הָאָדָם אֲשֶׁר יָצַרְתָּ

וּבֵן אֱנוֹשׁ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ.

כִּי מַר מִמָּוֶת גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָאָדָם,

וְכִפְלַיִם גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָאֻמְלָל.

עַל כֵּן אָדָם, אֶזּוֹר חַלְצֶיךָ וְעַמּוּד מוּל הַגּוֹרָל,

כִּי רַק מוּלוֹ יֵשׁ לְהֵאָבֵק וְרַק מוּלוֹ לְהִלָּחֵם.

וְאִם בִּצַּעְתָּ אֶת כֹּל אֵלֶּה,

אֲזַי תַּרְגִּישׁ שֶׁנַּפְשְׁךָ נִמְצֵאת בְּגַן עֵדֶן.

מתוך " לב אל לב "