אם תשאלו אותי אם אכן התכוונתי למות, אם שאלה נפשי למות, הרי שלא אוכל לענות, אלא אם תציגו בפני מסמך חוב אשר חב אני לכם, ואם תציגוהו, אדרוש כי תוכיחו מעבר לכל ספק כי המסמך אמיתי והחוב תקף.
הסניטריום הוא פח האשפה של החברה, בין אם החוסים, אשר יצאה נפשם, בין אם הממסד, שמתמזג עם הפסולת, ואני, שנזרקתי לשם משום מקום אליו לא הייתי שייך.
נסעתי באופני בשביל בגן הציבורי. חלפתי על פני קבוצת ילדים, ולו פצצה הייתי אפשר והיו מושמדים. בהתקרב כבר קצה הגן, עמד איש אחד לחסמי, מקבוצת אבטחה פרטית. איש אשר דרש כי תוצג בפניו תעודה מזהה.
אמרתי לו, מה סמכות לך לדרוש ממני דרישות, וכי שוטר אתה או נציג החוק, הצג בפני תעודה מזהה.
איש האבטחה, חמתו בוערה, עצר בעדי מלהמשיך והזמין משטרה.
הגיע שוטר, וביקש תעודה מזהה.
אמרתי לשוטר: וכי מניין לי כי אכן שוטר הנך?
הציג לפני תעודה.
אמרתי לשוטר: וכיצד אדע כי התעודה אמיתית?
השוטר, חמתו בוערה, יד אחת אוחזת באזיקין ויד שניה באקדח אוחזה.
ומניין לי כי הנשק אמיתי, שמא תמסור לי כלי זין-לכאורה זה שאמשש ואווכך?
איש האבטחה והשוטר, חמתם בוערה, זה אוחז, השני אוזק, ושלחני למעצר.
הובאתי בפני השופטת, מואשם בהעלבת עובד ציבור, הפרת סדר, והתנגדות למעצר. התביעה שצפתה כי אכפור באשמה על בסיס אי יכיחות העובדות הנטענות, הצטיידה באישורים ממשלתיים רשמיים.
אבל מניין לי כי הובאתי בפני בית משפט. מניין לי כי השופטת אמיתית, ולא יצפאן. ומה מקור סמכות-לכאורה שנתנה לך לחרוץ בדין.
השיבה לי, מכח חוקי מדינת ישראל, הריבון בשטח זה בו אתה יושב, ובשטח בו בוצעה עבירתך-לכאורה.
אמרתי לה לית דין ולית דיין. אלמי, היעלמי. אם אגד אנשים עושה חוק לעצמו, מניין סמכות היא לו לאכוף חוק על מי שאינו חבר באגד?
השיבה: חבר אתה באגד, שכן חזקה לאגד זה על הארץ בה אתה יושב וכל יושביה בחזקת חברין באגד.
אמרתי לה, הוכיחי לי כי בחזקת כוחו של אגד לרכוש חזקה על ארץ ועל יושביה ועל כל הבא בשעריה.
השופטת, חמתה בוערה, שילחה אותי להסתכלות פסיכיאטרית ,אף קנסה אותי, בעבור בזיון בית המשפט.
שאל אותי הפסיכיאטר, מה אתה רואה?
אור
ומה שומע?
קול
האם מבין אתה דברי?
מנין לך שאני?
אתה מגיב לדברי
ומי אני?
מה אתה חושב?
מנין לך כי אני חושב?
אומרים, חושב משמע קיים, האם אתה קיים?
מניין לך כי דבר מה קיים?
שמעתי פעם, אני חושב משמע אני קיים, איני חושב משמע אני רס"ר. ויש לפחות רס"ר אחד בעולם.
מניין לך כי יש עולם המכיל חפץ?
מניין יצוצו רעיונות לעולם, אם אין מוח שימציאם?
אם כל רעיון נבע ממוח, איזה הרעיון אשר הנביע מוח?
בורא עולם.
והרי לך רעיון.
המצא לי הוכחה כי יש בורא?
אם נברא, יש בורא.
ואם לאו, המצא לי הוכחה כי העולם נברא?
אם לא נברא עולם הרי שאיני קיים ולכן אין ביכולתי להוכיח. אף אם נברא לא אוכיח לך כי נברא עולם. שכן אם נברא עולם, הרי אני בתוך העולם, ואין להוכיח מתוך העולם שנברא העולם, שהרי אם נברא אזי בורא עולם אשר אינו מתוך העולם בראו.
אז מה כן יכיח?
שלא ניתן להוכיח.
אז מה ניתן לדעת?
שנכון.
ומה נכון?
העולם נברא ויש בורא, או כלום.
בעוד אנו מדברין, התפרצו פנימה נציגי ממסד, אשר הוזעקו אחר צאתי את המוסד למנוע ממני מוות מעשה ידי, ולקחוני לבית המשוגעים.
תגובות