בתקופה בה העננים רועמים

שבה אני אל הספרים

שאספתי לאורך השנים,

ביושבי בכיסא הנדנדה מדפדפת בדפים .

מגלה מחדש את אותן דמויות

ששבו אותי מבין האותיות

כמו פתחו עבורי דלת לביתם

בכדי שאכנס ואגלה דבר מה על עולמם,

ורחש ליבם.

נודדת אני עמם בשבילים שפסעו

בדרכים שלעצמם בחרו

מתפעלת מהדברים שהתפעלו

מזדהה עם מכאובם,

ושמחתם.

עד לדף שנותר ללא מילים

כי הגיבורים לביתם לשוב צריכים

וגם אני אל ביתי ,

מציאות יומי.