ובחלומי
באת אליי
וכולך ברור, וזוהר, וזורח.
וצעקתי "אבא"
וניגשת אליי ונישקת בלי קול
וכמעט מרפרף – רק הזוהר.
ורציתי לתפוס את הרגע,
לחבק ולצרוח
אך נאלמת.
נעלמת.
והתעוררתי לחלום אחר (בלהות!) – בו אינך,
וניסיתי לצרוב את תחושת היותך,
את זיו פניך היפים,
את ברכת הדרך שבשתיקתך,
את אהבתך אליי, את אהבתי אליך...
והתעוררתי לתוך הגעגוע.
תגובות