כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה

ילדים נקרעים מזרועות הוריהם, מזרועות ביתם                 

כמה מתפללים ובוכים, אחרים באלימות, כך אומרים מגיבים                 

ולפאתי מזרח קדימה

                ופתאום       ש        ק        ט        חושך                 

  הכל ריק מחיים, ריק מידיים בונות, מעיניים מקוות  --ריק                 

עין לציון צופיה

                      ובאים דחפורי ענק, ר----ע----ש, הרס                  

הרס של התיישבות, הרס של ציונות, הרס של תקווה                  

                               עוד לא אבדה תקוותנו

ולך מדינתי האהובה איך אוכל לסלוח?                 

איך אוכל להתגאות עוד במה שכל כך אהבתי בך                 

התקווה בת שנות אלפיים

                            עם כל אהבתי לך הושטתי כפיים, לבנות ליישב

עתה נותרה בי התחושה המרה בגידה כואבת וחדה                 

להיות עם חופשי בארצנו

              מקווה שזה שגעון חולף, שמה שקרה לעולם לא עודיקרה                                          

הרי תמיד תהיי בעיני                                      

                                                        ארץ ציון

                                                        וירושלים