בוכה אתה בני, ואומר כי כואב
זהו אבא לצד מיטתך שיושב
רואה סבלך, ורוצה בשלומך
אך מילים לא מוצא להגיד לך
והיכן המכה? לא תוכל להגיד
וצווח אתה, מפוחד מתמיד
מבקש את אותה זריקת הרגעה
שתשכיח את כל האמת הרעה
בכה בני בכה, כי אבא מכיר
ברעה ששינה מעינך תדיר
ואין לה זריקה, ואין מנוחה
ולברוח משם זה לברוח ממך
גם אבא זעק את אותן זעקות
וגם אבא כאב את אותן המכות
וגדל כבר אביך, וכל שנותר
הוא כאב מעומעם, שבן-בית הוא כבר
התשובות שמצא, נעלמו כשבאו
(?ונשאר הדבר (איך אומר לך מהו
אמנם לא ידעתי את שמו ופניו
אך רואה לתוכו, וזוכר את עיניו
ובין זרועותיו המחבקות, הקלות
רקדתי, בכיתי, ימים ולילות
וראיתי עמוק אל תהום נשמתו
את הריק, האינסוף, את שברי מהותו
ולך שתיקתי, כי מילים לא ידעתי
ולך דמעתי, כי צעקתך שמעתי
הן דורש אתה בני, את אותו העניין
שאותו, בני אדם מבקשים כבר מזמן
ופיך צמא, ורוצה כבר לישון
ועייף גם אביך, שתיכף נרדם
רק החזק את ידי, ונוח מעט
כי היום בני למדת, מהו אדם
תגובות