כרות את הענף עליו אתה יושב
ותצנח ברכות אל מקום המבטח
של תהום ללא סוף, שם לאיש החושב
אין דבר להבין, ואין צל של הכרח
פרדוקסים פתורים כששתי האמיתות
חבוקות וישנות, יש יגידו מתות
האבסורד רוכב על גבו של שום דבר
ונוגס בעצמו עד שכלום לא נשאר
שם כבר אין שאלות, ולתשובות אין משמעות
וממש לא חשוב אם תחיה או תמות
אם תכעס או תשמח, כי תהיה כך או כך
וממקום היותך לעולם לא תברח
ואני אינני, ולא הייתי אף פעם
וכאן אין מונולוג, וכאן אין תוכחה
ובמילים לא תראה את היד שכתבה
כי את פרשנותך, ממקום היותך
אף אחד על ענף אחד
שנכרת, ואולם עודנו שלם
ואם תחשוב שהבנת את זה העיקר
חשוב שוב, כי לא הבנת דבר
