מיתות קטנות, נצנוצים של אמת
הצצה לקראת זו הגדולה באמת
נפרד שוב ושוב מפרי עמלך
דבר לא נשאר, דבר לא שלך
אחד שנגע ממשיך אז ללכת
ונשארת ערום כמו עץ בשלכת
אחת שהשאירה, לקחה לא פחות
זו עסקת חליפין בלי שום הנחות
ומישהו נפטר, ואתה קצת בוכה
אך לא על לכתו דמעותיך תמחה
כי על האדם, ועל עצמך
ועל האבסורד שבכל קיומך
ותשכח, ותחזור לעסוק בקטנות
ותמות, ותחיה, כמעין הכנות
לאותו העניין שחשוב כבר כמת
לאותה הפרידה הגדולה באמת
וביום שתיבש אחרונת הדמעות
שתוזל על מותי, ותוקיר את דמותי
יהיה איזה בחור שיכתוב איזה שיר
על חיים ועל מוות, ועל מה שישאיר
ינסה הוא למצוא את הטעם לכל
יתייאש לפעמים על שאין הוא יכול
ינסה להבין את הטוב, את הרע
את הדרך שאין לה נתיב חזרה
-----------------
מוקדש לחיים, למתים
לחיים גם במותם
ולמתים כבר בחייהם
