אם הייתי יכול להעניק לך רגע אחד

ובו המלחמות ייפסקו

ובו לא תצטרכי לשאול

אעמוד בצד

אתן לך לנוע

בלי שום מגע

עכשיו אי אפשר ליפול

כול אחד מחפש לעצמו

אהבה אחרת

בסוף אנחנו מגלים

שבסרטים אנחנו נראים זרים

כמו לא היינו מעולם

ואם הייתי יכול להעניק לך רגע אחד

בו שום דבר לא יתקלקל

בו כול מה שנרצה, יקפא למעננו

אני מוכן לומר לך

את המילים האחרונות

לפני שהשירים

יהפכו להיות מה שהיו

ואנחנו שוב נצטרך לצאת החוצה

ואת כמוני

רוצה לצוד פעם אחר פעם

את אותם דברים

שישאירו אותך ערה בשעות קטנות

יילמדו אותך את הספק

כאילו, אין עוד תרופה

אני אביט בך מהצד

שהאורות יאירו אותך

כמו מי שלא היתה מעולם

ועכשיו נכנסה בפעם הראשונה לחדר

בך אני אביט

כמו בגעגוע שחזר אלי אחרי שנים

אם רק אוכל

להעניק לך רגע אחד

בו התנועה לא תדהר

בו השולחן יהיה מסודר

שתי כוסות, צלחות ובקבוק אחד

כמה נוכל להאמין במה שיש לנו?

אם הייתי יודע, מאיפה באות התשובות

הייתי מעניק לך ברגע אחד

את כול השלווה

השקט האינסופי

גם שבחוץ, יש אזעקות ואנשים שנעלמים בחשכה

לומר לך שוב את המילים

כמו נכתבו במיוחד

רגע אחד של שלמות, לא יתפרק עוד

אם הייתי יכול

להעניק לך רגע אחד

שתחזרי, בלי תדהמה, בלי אכזבה

אביט בך מהחלון

איך הרחוב, חוזר להיות מוכר

כול ההבטחות, עמדו זו לצד זו

חיכו שאתן לך רק רגע אחד

ואז הוא יישמר עבורך לתמיד.