אני נוסע רחוק

לחפש את הגאווה

את התקווה האחרונה

אחרי שנים של דלתות נטרקות

מחפש אהבה

כמו ילד קטן

הכל נראה דומה מדי

ואחרי שהזמן נגמר

מבקש סיבוב חוזר

תוכניות כושלות

מילים חצויות

אין שום טעם בפנטזיה עכשיו

כותב את המילים מתוך חשש

הפחד נשאר תלוי

יודע, שעכשיו הגיע הרגע

לחפש מקום שאוכל להניח את עצמי

כדי להביט על הדרך הנשקפת סביב

אני נוסע רחוק

משאיר מאחוריי, תקוות אבודות

שירים קטועים

אנשים שהכרתי, עכשיו הם פוסטרים בראש

כול מילה שכתבתי, נשכחה

רציתי לאהוב בלי מחיר

בלי להגיע אל הסוף

עייף וקודר

טיפולים של שנים

עכשיו מתאגדים אל תוך שיר אחד

אותו אשכח, ברגע שהדרך תמשך

אני בורח רחוק

אל ארוחות שלא הייתי בהן מעולם

אל חדרים שלא הצלחתי לצאת מתוכם

אולי פעם זה עוד ישתנה

הלב מונח במקום הלא הנכון

אני יודע, את המסלול

אל הקצה

אבל משם אין לי מושג

איך ממשיכים

את הגאווה השארתי רחוק

גם את הרצון לנצח בכל קרב

מבקש עוד פעם, מבקש עוד מילה

להגיד לפני שאשכח אותה

מסעות רחוקים

זמן שלא נגמר

אהבתי, שלא היתה לי סיבה

כמו ילד קטן

שרוצה שיחבקו אותו

ואז יגידו לו, שהוא הכי טוב בעולם

שמות בלי פנים, הכרתי בלי סוף

ואחר כך מחקתי מעצמי

כול בדל של זיכרון

נוסע רחוק, זו הזדמנות אחרונה

אם לא אצליח עכשיו, זה כנראה יהיה הסוף

מחכה לי מיטה, חדר קטן, שולחן עם מחברת פתוחה

אני יכול להצליח, ויכול לפרוש

נוסע רחוק, עד שהלב לא יכול לעצור