אני לי בביתי, חלוני, מולי

פיסת נוף, פיסת שמיים

ובמקום אחר פיסות בשר

שם התופת חוגגת

שם עומדים אנשים

מול משהו אחר

אני לי מחלוני נשקף

עתיד, הווה ומחר

הם להם בעמדם שם הפסידו

חיים, עבר ואיבר

מביטה בים שלי

בגלים שלי, בקצף שלי

בשקיעתי ובצבעי

ואף אל תוך תוכי

ומנסה להסביר

איך שכ"כ נהנית

מאותה פיסת נוף דוממת

כשבמקום אחר

דוממים חיי אדם