יושב מולו
הפנים מביטות בחלל
מחפשות עבר נשכח
אני מחפש קצה של חיוך
כך אדע
שהוא עוד מכיר אותי
בקבוק בירה ביד
אני רוצה להרגיש אותו
בלי שאדע
כמה זה מפחיד אותי
שירים נכתבים
בלי תחושה של החמצה
אי אפשר לספוג את הכל בפנים
לפעמים אני מביט בו
נע ונד באיטיות על הכסא שלו
שואל את עצמי
מה הייתי עושה
אם הייתי במקומו
האם גם אני הייתי מחמיץ, ואז מתגעגע
לוחץ על העיניים
משפשף את הפנים
משהו מזה
חייב להישמע
והוא יושב על הכיסא
מדי פעם צועק
אני רוצה לדעת בלי לפחד
לא ללכת אל הדלת, ולבקש שהיא תיטרק מאחוריי
לתמיד
נגיעות בפנים
ידיים מחוספסות
אני מבקש עוד פעם
להבין מה בדיוק קורה
והוא יושב, צעקה מחללת את השקט
ואז מורח את המילים כמו צבע באוויר
משפטים נמשכים עד בלי סיבה
אני יודע
יש כללים שלא נשברים
יש דברים שנטמעים
אבל אני מביט בו מבחוץ
יודע שאי אפשר לאהוב
גם שכול החובות נוטות לצד אחד
אני עומד במרחק
הוא מביט בי
מנסה להיזכר
אם עכשיו הוא אוהב או לא
מהבירה לא נשאר דבר
גם מאתינו נדמה שכבר לא
אני לוחץ על היד
מתחיל ללכת
הוא עוקב אחרי במבטו
לא אומר מילה
פתאום כול הצעקות משתתקות
ואני רק רוצה לדעת
מה מתחולל בתוך ראשו
לאן כול זה הולך
שהוא נרדם אני יודע
אין טעם לחכות לפחדים
הם יבואו וילכו
ושהוא יביט בי
אני אדע
שגם באהבה מותר לשנוא
תגובות