אחת מול השני

עוצר את החיים

ומכניס אותם כאן, עכשיו

אל תוך שטף של מלל לא נפסק

את אומרת, אתה רוצה לשנות את העבר

הוא לא ישתנה לעולם

ואז אני חושב על העתיד

ואיך גורל נקבע,

כמו מפיל קיר וסוגר את עצמו בתוך חדר

גם אני רוצה אהובה, שלא אצטרך לאהוב

גם אני רוצה חיים, שלא אצטרך להשקות

ואולי אני רוצה את ההיפך

רוצה את הכל

תאמרו לי, שיש משהו לחכות לו

שיש משהו, ששווה לנסוע עבורו כל הלילה

בלי לעצור בצד, לרדת אל השוליים

ולחכות לאור הראשון, שיאיר את הדרך שנית

את מדברת אלי, לא מתוך ספרים

אך יכול להניח כל משפט

וליצור רצף של סיפורים

תוהה, איך זה שהמראה אף פעם לא משקרת

למה היא לא משתנה

גם אני רוצה לקום בחצות

ולגלות שזה לא לילה

ולא חשוך עכשיו

אחת מול השני

שום דבר אמיתי

רק מילים ששוטפות

עבר שלא נמחק