הוא הלך בנינו,
עבר שוב ושוב.
חיפש את מקומו,
התיישב, עזב
והמשיך הלאה...
הוא עומד מעלינו,
ואנחנו לא יודעים.
הוא יושב לצידנו
,ואנחנו לא רואים
אבל כשהוא שוכב
אנחנו מרגישים.
הוא הולך בנינו
ובוחר אחד אחד
בקפידה,
בלי טעויות
יש עוד כאלו
שצריכים לחיות.
רוני מוזל
-
....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עושה צמרמורות... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... משעשע... כתוב יפה ובאמת כמו ש"רבקה בורג" כתבה נותן לקחים לחיים של כולנו... [ליצירה]
- [ליצירה] חח כן מתאים להם בול.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... "עמית רומם" אממ לא הבנתי איפה התיאורים "הגסים"... מיקה... אהבתי, חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחח תודה לקחתי לתשומת ליבי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אמ... שיכנוע עצמי זה ניראה כאילו היא מנסה לשכנע את עצמה להיות שמחה... או שזאת לא הייתה הכוונה?.. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ... בד"כ זה מסמל חולשה, כאילו מישהו שנישבר ... תלוי במצב ש/אתה נימצא בו... אבל כאן הכוונה היא שהיא כל הזמן חזקה והיא לא יכולה יותר היא רוצה להישבר לבכות ולהיות חלשה שלשם שינוי מישהו אחר יהיה החזק.... [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... את מתכוונת לכותרת? אולי את צודקת אבל הכוונה היא יותר שכאילו "הרגשתי מועקה שהוא לא רצה אותי ועכשיו זה מין אבן ירדה מהלב כאילו המועקה ירדה הוא כן רוצה אותי ובגלל זה , זה הקלה.." [ליצירה]
תגובות