נולד לי ילד.. שמחתי, סוג של אושר פנימי..
ילד שקט, בלונדיני..קטן
כשראיתי אותו בפעם הראשונה..
כבר אז ידעתי..
אבל, החלטתי להמשיך את החיים..
נלמד להסתדר.
כשהוא גדל- כבר כולם ידעו..
הרבה התלחששו סביבו..
הם חשבו שהוא לא מבין, שהוא לא שומע
ואני שתקתי...
רק הבטתי בו וחייכתי..
אף פעם לא חשבתי לוותר עליו
למרות שהוא לא מדבר-
אני תמיד הבנתי אותו..
כי גם אני לא..
זה לא יגמר אם לא תספר
אישה מוכה.
תגובות