את מזמזמת לי באוזן מושכת בקצות השמיכה הרכות תראה כוכבים בשמיך, עולמות (עולמים) לפניך. אבל אני רואה רק נקודות לבנות את מזמזמת לי שיר ערש ממכשירי הקשר בחמ"ל וזו שאהבתי פעם בת עשרים בכלל שאמרת ; חכה שתגדל נקודות לבנות בחלל. ואל תאמרי עוד על כל פשעים תכסה והקדושה תפצה ואתה תתרצה ותתחזק ותתרפא ואת מזמזמת לי תקיעות שופר עוד יום כיפורים נדרך ברובה הארוך, במכלול הימים שלך בשביליי נפרסים חודשים לשבועות עבורך כדור השלג בזכרון לבן קפוא; חיים אמהות ואבות סוף דבר הכל נשמע בחלל החיצון נקודות לבנות.