אף פעם לא היתה לי אליך כזאת אהבה, או שאולי אני מכחישה. אני אולי מפחדת להיפגע אז אני פשוט מדחיקה, מדחיקה את האהבה. מפחדת לאהוב מפחדת שלאחר מכן יכאוב. לא רוצה להיראות מאוהבת ולהתנהג כמו מטומטמת. אך אולי אני מפסידה שאני לא מודעת לאהבה אולי היא באמת נכונה מפחדת להראות את האהבה מפחדת לחוש אותה. זה ברור שאם אני אוהב אחרי שזה יגמר זה ממש יכאב. אני פוחדת להרגיש מפחדת להביש, להביש את עצמי ושלא אוכל להסתכל בראי. לא רוצה לעשות דברים שאחר כך עליהם מצטערים.