בהגיעי לזמן קסם עם אלת חיי עודן פניה חש את מגע ידיי. הילת שנהב מבהיקה את שערה הזהוב, ורוח ים שמימיית עוטפת, את גופינו הרטוב. בחוף נצחי ובודד רק שניים, שספונים כאחד על שרטון קו המים. קצוות גלי עד ממקומות רחוקים, נפגשים בגופינו ולאחר נכנעים. וחול רך אופף את גופינו הערום, רגש עודן וטוהר בכיסופיי המקום. סביבנו דממת ים ומעלינו שחפים. ונשיקת אהבה... אורכה כתמצית החיים. אך כשאצבעותיה מחליקות על לחיי ברכות עיניי נפתחות אט אט... למציאות. של בדידות, אי שלמות, וחוסר הגיון ושבה זמן הקסם נמצא רק בדימיון לפגוש, להכיר, לאהוב, להרגיש, לבטא, לצחוק, לבכות... GAL920