איך סיפור קטן עושה סיפור גדול:
אני הוא החכמה, ניצוץ הרעיון,
התבונני בי, כי אין חכמה ללא בינה.
אני הוא שפע אור, צורה בכח וחביון,
ובשבילי את כלי וחומר, את היא השכינה.
אני אינסוף מאיר בי, מטר יורד ברון,
את אור שחוזר אלי, אֵד עולה מן אדמה.
ועיני הם אל עתיד אין-קץ, נושא מבט, רואה חזון,
ואת תיקחיני צעד קט, את ההווה את מגשימה.
הייתכן כי כל אינסוף נכנס פה, בחבר וחברה?
פה יש בית, יש בו עונג, פה יש דבקות וגיל, וגם פרישות ורעדה. ויצירה, דבר חדש יהיה פה – דעת פריה ורביה עולם מלא קטן של שנינו, אורג עוד חוט אחד במעשה בריאה.
