אמא אל תבכי. דמעות שלך הם דמעות מלאכים. אמא, אל תבכי. מלאכים לא בוכים. אמא, אני הבטחתי לשמור על עצמי אבל אמא, אני שיקרתי. אמא, למה לא ירשתי את דמעותיך הענוגות? למה אני לא מקבלת ותמיד צריכה לקוות? אמא, נוחי ועצמי עינייך. אמא, אספי נא את דמעותיך המרובות שזולגות ללא הרף על רצפת ביתנו שצוברות כוח ונוחתות בחוזקה על שטחנו אמא, אנא ממך, הפסיקי נא לבכות אמא, הפסיקי... דמעות שלך, הן דמעות מלאכים.