הם הולכים בשבילי הזהב מצידם עצי האורן נעמדים בדום, הם הולכים בדרכי האושר מעליהם נדלקים אורות הטבע, מתיישבים הם על כס מלכות להם הציפורים מזמרות, יוצאים הם למסע ארוך ועימם כל העונות. כשמגיע רגע מסחרר הרוחות מרגיעות. והבכי? נעלם לו עם בואה של השמש. וברגע מנוחה שוררים השקט והשלווה וברגע אושר העולם יוצא בחגיגה- רק בשבילם.