אני נמצא במקום הנמוך ביותר בעולם. אתה יודע את זה. אתה חושב שזה זמני. לא. המקום הזה תמיד ישאר הנמוך ביותר בעולם. אומרים גם שהוא הולך ומנמיך. כולם קוראים לזה "הים המת" – הערבים, האנגלים, הצרפתים, אפילו חלק מדוברי העברית: "ים המוות", "אלבחר אלמיית", "ד'ה דד סי" וכולי. רק אתה מתכחש וקורא לזה "ים המלח". את המים והמינרלים שיש פה לוקחים. משאירים רק גושים ענקיים של מלח. גם אתה לקחת את האמונה שלי בך. אתה אומר שהיו לך כוונות טובות. גם למי שדואג שהים הזה יישאר מת יש כוונות טובות. אם אתה רוצה להחיות את הים המת הזה שאני נמצא בו, אתה צריך להבין את הטעות שעשית ולתקן אותה. אם תעמיד פני תם ותתנהג כאילו לא קורה כלום, המצב לא ישתפר. הים יישאר מת. גם לא יעזור לך להאשים אותי. החיים בנויים על אמון הדדי וכנות, בדיוק כמו שהם בנויים על מים ומינרלים. אתה נתת לי חיים, והשארת אותי בים שאין בו חיים. אל תצפה שלא אזעק לעזרה. רק אתה, ששואב את החיים מהים הזה, יכול לשקם אותו. עד אז לא אשתוק.