אדמתי היקרה, אדמתי הנאווה. את כה יפה, אך אין את שלווה. אין צורך בהסבר, אני כבר מבינה. אנחנו בלי שום הפקר, הורסים את הגבירה. האם יום יבוא באחד מן הימים, ותסלחי לנו על מעשינו הנוראים? אין אנו מתכוונים, לגרום לך מכאובים כה רבים. מבקשת אני סליחה בשם כל איש ואשה. שבלי לשים לב או אפילו בכוונה, גרמו כאב לאם האדמה. אך אנא ממך אל תתיאשי, המשיכי לאהוב, שלא תתייבשי. בסוף יהיה טוב, בסוף גם אנו נלמד לאהוב. אני אותך אוהבת, גם אם אינך רואה. אני אותך מכבדת, את בשבילי הגבירה.