זה לא מובן,
הנפש התאומה של כולם.
המאזין, החושב המייעץ.
פעם מיטיב ולפעמים משמש לרועץ.
"אתה חייב לשמוע, תעזור תחשוב.
אם אתה לא תעזור לי אינני יודע מה לעשות"
ועוד אחד שבא לבקש לשאול,
אין לי עם מי לדבר, אין למי לפנות.
ואצלי בלב, קרוע ומורתח
הפינות חלודות, וקצת עולה האבק.
אך אין מי שם לב, אין מי ראה
רק עמוק עמוק משהו, רגש, תעה.
כי גם אצלי מדי פעם חסר
מישהו שישאל מה איתך, מה אתה עובר?
