אוהבת

בתוך העצמות

האהבה מזדחלת במח

אני האלמנה שנשארה מאחור

אך המנוח חי ומחייך אליי

חיוך גדול, עם משקפיים

במסדרונות בית החולים

מעבר לחלון מכוניתו

בבית הקפה היהודי

בכיכר ברמאללה עם כל האריות, בחלומות

המנוח חי

גופו הגדול ממשיך לחבק את החיים בלעדיי

ואני יושבת

ואוהבת

נובלת

חנוקה מזיכרון ריח גופו

שבויה בקסמי האישה לצדו

מלטפת את בטני, עוברי משיכתנו

אהבת המציאות ואהבת הדמיון רטטה תחת עורנו

אוהבת ולא מרפה

אובדת ולא מחפשת יציבה

ליבה של אישה הוא מפלתה