אֲדָמָה אֲדֻמָּה וּכְבֵדָה-

מֵעָלֶיהָ עֲרוּצֵי שָׁמַיִם,

שֶׁמֶשׁ, יָם וְכּוֹכָבִים.

וְהָאָדָם אֵינוֹ יְצוּר אִלֵּם

הוּא מַבִּיעַ וְתוֹרֵם.

כֹּל עָצְמָתוֹ נֶדֶר גַּאֲוָתוֹ,

עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וְעֵזֶר בַּעֲדוֹ.

וְהוּא מָה יִתֵּן בִּתְמוּרָה

אֵיךְ יַחֲזִיר חוֹבוֹ.

הֵיכָן יַחֲסֵי הַגּוֹמְלִין

בֵּינוֹ לְבֵין מַצְפּוּנוֹ.

הַכֹּל אֲשֶׁר נִבְרָא עֲבוּרוֹ,

אֶצְבַּע אַחַת סִמְּנָה דַּרְכּוֹ.

הַאִם יָשִׁיב תּוֹדָה בֶּאֱמוּנָה,

הַאִם מִשְּׂפָתָיו רַק תְּפִלָּה,

אוֹ פֶּן יִוָּתֵר בְּהַשְׁקָפָתוֹ.

פְּרוּדָה נִדְחֲקָה לַסּוֹף

בְּתוֹךְ רֶצֶף הַאֵינְסוֹף.

גַּם כְּשֶׁמִצַלְמוֹ בֻּצְעָה צֶלַע,

לִהְיוֹת לוֹ שָׁתִיל וָגֶבַע,

נוֹתַר לְבַדּוֹ עַל הַחוֹף.

© כל הזכויות שמורותלאלי משעלי