אם אתה עכשיו תיגע קלות בקרן,

רק נגיעה מקרית, פשוטה, בלי לגלות

דבר. כי ארוכות כל כך ונסתרות הן

דרכי קרני מאור באות לכאן ועוד

צעיר הלילה. אור שלך דולק באוהל

צבאי, יתדותיו תקועות בלב מדבר.

וזמן ההכרעות ממש עכשיו לפועל

יוצא, כסוף ועז, אך זמן קצר נותר

לשאת מבט אל על, ללחוש תפילת הדרך,

וגדוד ייסע אל ליל, ייסע, כסוף ועז,

צפונה, להרים, והרקיע קרח

ימיס ויתמלא חיבה ורוך ואז –

עייף, חייכן, אהוב עד יתדות בנפש,

עד השתיקה, אתה תניע רכב קרב.

וגם היום אומר כמו שלשום ואמש -

ישמור עלייך אל! אלי, תשמור עליו.