השגות על מלחמת יום הכיפורים
איש לא התריע כי המלחמה הזו הנה יזומה ומתוכננת היטב בקונספירציה יסודית ואפופה בסודיות מוחלטת ומוסכמת בין בכיר ממשלת ארה"ב הדר´ קיסינג´ר , לבין האישיות הבטחונית המרכזית מספר אחד של ממשלת ישראל והוא שר הבטחון מר משה דיין ולבין אנואר סאדאת נשיא מצרים שהיה השותף העיקרי במזימה זו . על פיה תינתן ההזדמנות לצבא המצרי לצאת עם מוצא של כבוד מן אותה התבוסה שנחל במלחמת ששת הימים.
שהרי במבצע יזום שכזה יצאו עם ההנחה שהפגיעה בישראל תהיה מזערית בלבד . הסברה היתה שצ.ה.ל. יספיק עדיין לסגת מקו בר-לב עוד לפני צאת המצרים להתקפה היזומה והמוסכמת שתוכננה וסוכמה ע"י שלושת האישים הללו .
למוצא של כבוד כזה ניתנה הסכמתו של שר הבטחון דאז מר משה דיין והיא היתה על דעת עצמו בלבד . רק מאוחר יותר שיתף בכך את ראש הממשלה דאז הגברת גולדה מאיר שבכל עניני הבטחון ,כמו תמיד , נתנה ללא עוררין את הסכמתה וסמכה ידיה על החלטתו זו של דיין.
הרמטכ"ל דוד אלעזר לא ידע על כך דבר כי כלל לא שותף בסוד העניינים.
אולם משהובחנו תנועות צבא מצרי מעבר לתעלה , המעידות על ההכנות שעושה מצרים למלחמה , ביקש הרמטכ"ל משר הבטחון לגייס מילואים ושר הבטחון , כמובן , סרב להיעתר לבקשתו ולא נימק את סירובו.
יתרה מזו , היה גם חשד די סביר שהנספח האווירי של צ.ה. ל. בשגרירות ישראל בארה"ב , מר ג´ו אלון , ידע על המזימה שבקונספירציה זו .מה עוד שהיה ידוע היטב שהוא היה מכור לטיפה המרה ואהב לפטפט הרבה בהיותו בגילופין .
קיימת גם סברה, שלגמרי לא הופרכה , שג´ו אלון היה שתול כסוכן כפול של המודיעין האמריקאי בתוך שגרירות ישראל בארה"ב .
על רקע זה ומהחשש לפרסום המזימה , ג´ו אלון נרצח ע"י רוצח מקצועי שכיר ליד פתח ביתו מבלי להשאיר את עקבותיו.
ההנחה שידי הפ.בי. איי. היתה ברצח הזה ובוצעה עפ"י הוראה מפורשת של קיסינג´ר ובהסכמתו של משה דיין.
ישנם גם כאלה שסבורים שהרצח בוצע ע"י ארגון "ספטמבר השחור" אבל אין תומכים רבים לגורסא זו. .
יותר מזה קיימת עובדה מוזרה מאוד , והיא שמאז רציחתו ועד היום , ממשלת ארה"ב , באופן מפתיע ביותר הפסיקה את חקירת הרצח . עובדה המצביעה על קשר חזק, ולא מקרי, בין כל הדברים הללו ועד היום ובכוונה תחילה לא פוענח הרצח.
מה גם , וזה ידוע , שבימיה הראשונים של המלחמה ,כשהגיעו הדו”וחות על המפלה בסיני, שר הביטחון בייאושו נכנס לדיכאון עמוק שקשה היה לו לצאת מזה .
מי שהציל את המצב אז היה זה האלוף אריק שרון, מצביא גדול לכל הדעות ,שעם חייליו חצה את תעלת סואץ וכיתר את הצבא המצרי .
כוונת האמריקאים בהעלאת קרנה של מצרים , היתה לזכות בהגונומיה על מצרים שהיתה מושפעת ,עד אז, ע"י ברה"מ והאמריקאים הצליחו בכך מאוד.
אכן,הסובייטים עזבו בתום המלחמה את מצרים בשל השגותיה של מצרים במלחמה זו ובשל העדר כל עזרה מהצד הסובייטי . על אף שישראל היתה זו שנצחה במערכה.
מלחמה זו שהיתה עקובה מדמם בשל החללים הרבים מצד ישראל, שהיו מעבר לכל הציפיות שנלקחו בחשבון על-ידי אותה שלישיה ,יוזמי המזימה ומתכנניה. שאמנם הצליחה להנחיל תוצאה של כבוד לצבא המצרי . אולם שלא כמתוכנן הביאה לפגיעה מסיבית ביותר בלוחמינו, ובניגוד למה שהוסכם , וכפי שלמעשה כך היה ובפועל.
כמובן שההצלחה היתה כמעט של האמריקאים בלבד שכאמור נטלו לידיהם את ההגונומיה על מצרים. ומאז זכו המצרים לתמיכה אמריקאית מגוונת ,ביחוד בהחלפת כל הנשק הסובייטי בנשק אמריקאי חדיש ומתקדם ביותר.
אם נסתייג מתוצאותיה של מלחמה זו , מהצד הישראלי בלבד , למרות שהניצחון היה ישראלי מוחלט. הרי היא זו שהביאה להסכם השלום בין ישראל למצרים ומאוחר יותר עם הממלכה הירדנית .
מלחמה זו , אלמלא המזימה שאליה חברה ממשלת ישראל , ואם היה הגיוס של המילואים בזמן , כפי שביקש הרמטכ"ל , דדו , הרי שהיא לא היתה צריכה להתקיים כלל וכלל.
בזמן הקרוב אנו צפויים לפרסום הדו"ח של ועדת אגרנט שנגנז למשך 35 שנים , ותשמע עדותם של מפקדי צ.ה.ל. ואני מניח שעדותו של אריק שרון תהיה המרכזית שבין העדויות.
אני מאוד מקווה שעד אז כבר יתעורר, המצביא הגדול, מתרדמתו.
דבר חשוב אפשר ללמוד מההשגות ומהשגיאות שישראל עשתה - אין לסמוך על אחרים , אפשר רק להיעזר בהם.
אבל כמו תמיד, תמיד כבדהו וחשדהו .
יצחק כהן
