בואי ונפקיר עצמנו לברכת שמים ורוח שתביא לנו את אהבתנו הלילה לכדי פענוח שהלילה השקט העובר על עץ ואדמה ייחרט בלבנו כלילה של פיזור המחשבה והתמסרות טוטאלית לתחושות שבלב שכבר שנתיים לא מאכזב. 15/11/02 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel