אתה בוחר בשבילי את הדרך
ופותח את השער
לא רואים כלום
לאן נעלמו הציפורים?
זה זמן
שלא הצלחתי להכיר
בחוץ, שומעים את המהומות
וספנים
אין מקום אחר להיות
לא רואה את הכותרות
זה לא אתה שם
זה מישהו אחר
שמבקש מחילה
ואתן לך את הכל
רק תוציא אותי מן המעגל
שוב אוסף מטבעות
שוב לוקח את עצמי
רחוק מן הצעדים שלך
אתה לוקח אותי
בחזרה
אין לי מקום אחר לחיות בו
אבל נדמה לי
שהכרתי כבר את כל המקלטים
שזכרתי את השמות והצללים
בשדות, יש מי שמפריח יונים
הן בורחות מן הקן
ושנינו מביטים בשתיקה
אלפי אנשים
רודפים אחרי הזמן
ואנחנו מביטים בשתיקה
איך לא הכרתי את המסלול הזה
מכאן לשם
דרך הגדרות, דרך החומות
אתה לוקח אותי ביד
בחזרה אל המעגל
דם על הזמן
שבר לא מכוון
של רעיונות ומחשבה
הכרתי את הטוב, שהיה מונח כאן
החושך העלים את התשובה
מישהו אחר בוודאי, השתיק את הקולות
אני רוצה לדעת, איך היה כאן לפני שבאנו
איך הזמן לא נשכח
וידענו את הדרכים הלא סלולות
אתה לוקח אותי אל הדרך, פותח את הדלת
ומעלים אותי בחשכה
אל תספר לי, שיש לך תשובה
זה הרי אבוד ממילא
בתוך תוכנו, הזיכרון לא בורח מאיתנו
אלא רק מבקש מחילה
מן הטוב שחלמנו
מן הרע שנותר
