הלילה
העיר תבצע אורות זוהרים
אנחנו נצא החוצה
החטאים יישכחו מאיתנו
את תחייכי
ואני אפסיק לספור כמה צעדים
לפני שנחזור
הלילה, הלילה
המרחבים ייפתחו
לא נצטרך לעצור להביט החוצה
נהיה רק שנינו
בתוך המון משתולל
הכבישים ייקחו אותנו
רחוק מהמכונות
רחוק מהפנים שלא הכרנו
וברגעים של שתיקה
נצטרך לעטוף את הזיכרונות
שלא יכו בנו, ויבקשו חרטה
הלילה, הלילה
אנחנו ניצלים
מחלומות שלא הצלחנו להגשים
מכפרות שלא יכולנו לשאת
אני אחבק אותך
ואבטיח את ההבטחות שלא יכולתי לשכוח
הלילה, הלילה
העיר תישאר שוב שלנו
רחוקים מכרזות ענק, מצבעים שלא צבעו דבר
רק הסתירו
את הצל שלנו מהקירות
עומדים שניים
כמו אחד
מול רחובות דוממים
מחכים שהשמש תאיר
אולי נוכל לדעת, לאן ממשיכים השבילים
הבטחנו הרבה, בשביל שניים שלא יודעים לשקר
פנייך התמזגו עם השתיקה
אני חיכיתי למחילות
צעדנו, במדרכות היבשות
הלילה לא ירד כאן גשם
ולאנשים באזור, לא היה מה לשתות
חיבקתי אותך, כמו היינו זקוקים
לסוד גדול שלא יוכל לשכוח אותנו
הלילה, היריות רחוקות
לא מבקשים להתאהב מטעות, לא מבקשים להשאיר את עצמנו חסרי כול
נראה איך הים מתמזג עם החוף
ואיך בבתים נכבים האורות, ומשאירים אותנו לבד
שנדע לאסוף את הפירורים לעצמנו
אני נשען על חלון ראווה
מה שמוכרים זה מה שנקנה
לעולם לא נדע
הלילה, הלילה
העיר תשטוף אותנו
ואנחנו נתנקה מכול כאב וזיכרון
ניכנע, כדי להתחיל מהתחלה
והנדודים ייפסקו
הזמן ייעלם
הלילה, נחזור הביתה שלמים
עם המעט שיש
