שוב לא מצליח לכתוב את מה שיש לי לומר
שוב לא מצליח להעביר חלקה של זמן
מצד לצד
המילים מתערבבות בתחושות
הדמיון הוא כמעט אמיתי
עכשיו זה זמן שקר
עכשיו אין מקלטים
נכנס אל תוך הצינורות
שם המילים פשוטות
שם המציאות היא יותר ממוחשית
אין שם אנשים
רק פנים וגופות
שלדים שמביטים בי
אני לא זוכר את כל השמות
אם הם היו ילדים
או מבוגרים
שצחקו
שוב לא מצליח להתעורר
מחלום נטול פרשנות
בתוך מיטה גדולה
אין שם מקום
עכשיו זה זמן שקר
אני רוצה לגעת
להרגיש את הגוף נפרד לשלום
מהדקות החולפות, מהימים הארוכים
זו מוזיקה מתעתעת
אלו צינורות שלא נגמרים
אין להם סוף
לא כאן, לא בתוך המחשבות שלי
אני לוקח כדורים
אני בולע את האבק
סיפורים וטעויות
אנשים מדברים אלי
ועכשיו אין לי זמן לענות להם
כמה יפים הם הימים
כשלא מרגישים אותם
אני צולל אל תוך מים עכורים
מחפש את הקרקעית
זו סיגריה בודדה, היא לא שלי בכלל
מי כאן משקר עכשיו
