זיכרון מלאכותי

עכשיו אני שוכב במיטה

התקרה קורסת

אפשר לראות פיסות שמיים

ההריסות לא מספרות כלום

לא מגלות דבר

הגוף נשבר לחלקים קטנים

הדם זולג

מנקה את הלכלוך

צובע את האבק

זיכרון מלאכותי

אני שוכב שם בלי מחשבות

התחושה היא של סוף

ריח ניצחון

המילים היפות יגיעו בהמשך

עכשיו זה זמן טוב לקבור את מה שאין

זיכרון מלאכותי

רוח נכנסת מהחלון

השכנים יכולים לפלוש

אין לי הגנות

אני שוכב שם מתחת להריסות

העירום הזה בתוך כל השכבות

זיכרון מלאכותי

אם הייתי צורח

הצעקה היתה נבלעת

זו טבען של צעקות

זיכרון מלאכותי, ואולי זה קרה רק אמש