תביטי יקירתי

דצמבר ולא ירדה עדיין טיפת גשם

שנינו מכונסים בתוך הבית

מפחדים מזרים

בזמן שבראש שלנו, מתנגנים קולות

אי אפשר לחפות, אי אפשר לברוח

הדרכים תמיד יצטלבו

אנחנו יכולים לנסות להמציא דרכים חדשות

אך הן ייסגרו

ואנחנו נישאר באמצע הדרך

תביטי יקירתי

אנשים עזבו את העיר

הם השאירו אותנו למצוא לבד

את היציאה מהמבוך הזה

תיצמדי חזק אל הקירות

החשכה תגן עלינו

היא מוציאה מאיתנו את הטוב

הטוב ביותר

תביטי על הידיים

מחוספסות וקרות

דצמבר עכשיו ולא ירדה טיפה של גשם

הרחובות ריקים

הבתים חשוכים

תאמרי לי יקירתי

לאן עוד אפשר ללכת מכאן?

הדלתות פתוחות

אך אנחנו לא מסוגלים לצאת