אני וגם את
אנחנו לא גיבורים
רק טעות של הזמן
שמבקשים לחזור אל החיים
בלי לטעות שוב
בלי לחזור אל אותה נקודה
שם המחילות נפגשות
ואנחנו כבר הזדכינו על כולן
מביטים מקומה שביעית, דרך המרפסת הפתוחה
על העיר ששוקעת בתוך ענן אבק
אני וגם את
לא גיבורים
רק שניים שחזרו בזמן
אל ילדות שנכשלה
נעורים שנשארו מהם רק תמונות
תביטי עלי
ככה אני נראה
חשבת שאיראה אחרת עם הזמן?
והחטאים כמו הגעגועים
לא נותנים מנוחה
זה הזיכרון את אומרת
ואחר כך שואלת
כמה יעלה לנו לקבור את כולם
אני לא מכיר בית קברות גדול כל כך
אני וגם את
אנחנו לא גיבורים
רק שניים שעשו את כל הטעויות
בסוף גילינו, שיכולנו אחרת
מקומה שביעית, העיר נראית כמו סרט נע
אנחנו לא יודעים
לאן היא תיקח אותנו
כשנרד למטה, אל הרחובות הקרים
כל מה שאנחנו רוצים
זה לחזור אל החיים
את מספרת לי, על לילות בלי שינה
אני שותק אבל מבין כל מילה
מתעורר כל בוקר, בתחושה מחודשת של חרדה
זה לא מתחיל וזה לא נגמר
זה תקוע באמצע,
כמו גלגל מזל שלא יודע על איזה מספר להיעצר
ואולי זו רולטה רוסית, מלאה כדורים
מחכה שההדק יילחץ
אני ואת לא גיבורים
רק טעות של זמן עבר
אם הייתי, הייתי עוצר הכל
והיינו מתחילים שוב
הפעם היינו עושים את זה נכון
