המגירות מלאות שירים
איש לא יקרא אותם
אני יכול להדליק את האש
ולתת לה
לכלות אותם
כמו זעם שמבקש להתפרץ
הגוף יהיה חסר הגנה
והלב ירגיש מותש
המגירות יעשנו עשן
והשירים יהפכו לאפר
שרידים של זמן
אני לא מבקש מהם דבר
הם לא ידעו אותי יותר
בחוץ, איש לא יכתוב אותם על קירות
שיריי יעלו באש
לא אצטרך עוד
לפנות להם מקום
לא אתבקש
להסביר
למה המשפט מתחיל בסימן שאלה
ונגמר בסימן קריאה
זה בסדר, אני לא מבקש שתביני
כמה שירים כתבתי עלייך
עכשיו את יכולה לפקוח עיניים
לראות אותם עולים באש
לראות אותי עומד מול מדורה
ודמותי הופכת דהויה
באש ובעשן
המגירות עכשיו מפוחמות
חריטות ישנות נעלמו מהעין
אי אפשר להבין
מה רצה המשורר לומר
אני לא מצטער, שכל שיריי עולים באש
הזיכרון ריק
הלוח לבן
אפשר להתחיל מחדש
מסלול מוכן
אני אכתוב את עצמי בשנית
אם תרצי, תוכלי להצטרף
אם לא, תישארי עם השרידים האחרונים
אולי יתמזל מזלך
ותוכלי לחבר מחדש את הפיסות השרופות
להמציא לך שירים חדשים
תגובות