עמדנו מול העיר
כמו שניים שרצו לראות את הסוף
האמנו בסיפורים שסיפרו לנו
הלכנו אחרי הגיבורים באגדות
הקצוות מוכנות והשאריות נשארו בדרכים
הנה העיר שאהבנו
הופכת למשחק
ואנחנו כמו שני פליטים
ישבנו ביציע
הבטנו עליה בדממה
בלילות הקיץ
נסענו אל הגבעה שמשקיפה אל הפארק
הבטנו בגלגל הענק
מתקרב לשמיים וחוזר
הסרטים שהקרינו בבתי הקולנוע
תמיד מסרו לנו את המציאות במנות קטנות
מול עיר שמתפתלת
מול זעם ופחד
לא ידענו, מי צודק ומי יישאר אחרון
מי לוקח את כל הקופה
רק אנחנו רצינו להרגיש משהו אחר
אולי נתפרק עכשיו
אולי נגיע למקום ממנו
אי אפשר לסגת יותר
ישבנו ברכב, הקשבנו למוזיקה
הצלילים הגיעו אלינו מרחוק
אבל אנחנו התקרבנו אליהם
כל סנטימטר היה כמו גבול שנחצה
ובימים שכולם חיו את החיים
אנחנו נשארנו בבית
שכבנו במיטה עירומים
אחר כך רקדנו בלי להרגיש
ידענו שאנחנו כובשים
רק לא ידענו את מי
זו העיר שלנו
אמרנו בכל הזדמנות
גם אחרי שכיסו אותה בשלטים גדולים
ומכרו אותה בשוק
יכולנו לאהוב
יכולנו להתמסר
אבל פחדנו להישאר מאחור
הלכנו אחרי הגיבורים מהאגדות
ברחובות צרים, בפארקים גדולים
תמיד הרגשנו בודדים
עד שהעיר לקחה אותנו אל המקום אליו רצינו להגיע
משקיפים עליה מבחוץ
רואים איך היא נותנת את עצמה לכל אחד שמבקש
ורק אנחנו נשארנו שלה
