פעם ידעתי להצחיק אותך
פעם היית שותקת בשבילי
פעם ידעתי לגרום לך לבכות
פעם היית כואבת אותי
פעם הייתי יודע לתת לך פרחים
פעם היית מתלבשת יפה בשבילי
היינו כמו שתי סירות בלב הים
בלי דגל, בלי תורן
בלי זמן שנקצב בשבילנו
פעם ידעתי לכתוב לך שירים
פעם היית הולכת, בלי לומר מילה
פעם ידעתי להביט בך
פעם היית לומדת אותי
פעם ידעתי לצייר את פנייך בלי לסטות מהקווים
פעם היית רוקדת מולי
מביטים בקירות
ננעצים כמו שתי תמונות
לא שכחנו דבר
היינו מביטים בנעשה, לא מרגישים שינוי
פעם ידעתי להכין לך אוכל
פעם היית מחכה לי
פעם ידעתי לקרוע את בגדייך
פעם היית מקלחת אותי
פעם ידעתי להשקות אותך יין
פעם היית שומרת עלי
פעם ידעתי לקנא לך
פעם היית שרה לי
מנגבים את הפנים
נשארים כתמים
המים זורמים על הגוף
אולי היינו שונים?
פעם ידעתי להיות איתך
פעם היית שורפת את הזיכרונות בלילה
פעם ידעתי לקחת הכול בשתיקה
פעם היית צורחת עלי
פעם ידעתי להרגיש מוכר
פעם היית גונבת ממני בחשכה
פעם ידעתי לעקוב אחרי המבט שלך
מתחבאים מכל השדים
טורקים את הדלת ויוצאים
בחוץ הכול נראה דמיוני
אולי זה אמיתי
מתיישבים על הלבנים
היינו יכולים להיות תמונה מסרט אילם
פעם ידעתי לספר לך את הסיפור
פעם היית מגיבה בהבעות
פעם ידעתי לזכור את תנועות גופך
פעם היית סופרת את השניות החולפות
פעם ידעתי לאהוב אותך
אף פעם לא ידעתי
לעשות אותך מאושרת
